Holidays   Shabbat   Chabad-houses   Chassidism   Subscribe   Calendar   Links

הלכות גירושין פרק ה

א) זה שנאמר בתורה "ונתן בידה" (דברים כד,א) -- אין עניין הכתוב, אלא שיגיע הגט לה: ואחד ידה, או חיקה, או חצרה, או שלוחה שעשת ידו כידה -- הכול אחד הוא. ואחת חצרה הקנויה לה, או חצרה המושכרת או השאולה לה -- הכול רשותה היא; ומשיגיע הגט לרשותה, נתגרשה.

ב) הזורק גט לאשתו לתוך חצרה -- אם הייתה עומדת שם בצד חצרה, נתגרשה; ואם לאו, לא נתגרשה: עד שתעמוד בצד חצרה, ואף על פי שהיא חצר שישתמר הגט בתוכה -- שחובה היא לה הגירושין, ואין חבין לאדם אלא בפניו.

ג) הייתה עומדת בראש הגג שלה, והוא מלמטה בחצרו, וזרקו לה למעלה -- כיון שהגיע לאוויר מחיצות המעקה, או לפחות משלושה סמוך לגג, נתגרשה, ובלבד שינוח; אבל אם נמחק או נשרף קודם שיגיע לה, אף על פי שנמחק אחר שהגיע לאוויר מחיצות או אחר שהגיע לפחות משלושה סמוך לגג, כגון שנשבה הרוח והעלתו ונמחק או נשרף -- הואיל ואינו הולך לנוח, אינו גט ולא נתגרשה.

ד) היה הגג שלו, והוא מלמעלה בו, והיא מלמטה בחצר שלה, וזרק לה גיטה -- כיון שיצא הגט ממחיצות הגג, והגיע למחיצות מקומה שהיא עומדת בו, נתגרשה.

ה) זרקו לרשותה לתוך האש ונשרף, או לתוך המים ואבד -- אינו גט; אבל אם הגיע לרשותה, ואחר כך באה אש ושרפתו -- הרי זה גט. [ו] זרקו על גבי קנה או רומח הנעוצים ברשותה, אינו גט -- עד שינוח במקום המשתמר בו.

ו) שתי חצרות זו לפנים מזו, הפנימית שלה, והחיצונה שלו, וכותלי החיצונה גבוהות על הפנימית -- כיון שזרק הגט לתוך אוויר החיצונה, נתגרשה, שהפנימית בכותלי החיצונה משתמרת, מה שאין כן בקופות.

ז) כיצד, שתי קופות זו לפנים מזו, הפנימית שלה, והחיצונה שלו, וזרק לה גיטה בתוכן -- אפילו הגיע לאוויר הפנימית, אינה מגורשת עד שינוח על צד הקופה הפנימית. במה דברים אמורים, בשהיה מוטה על צידה, ואין לה שוליים; אבל אם יש לה שוליים, אפילו נח בקרקעיתה, אינה מגורשת -- שכלייה של אישה ברשות הבעל, אינו קונה לה הגט, אלא אם כן, אינו מקפיד על מקומו.

ח) זרק לה גיטה, והיא בתוך ביתו או בתוך חצרו -- אינה מגורשת עד שיגיע הגט לידה, או לחיקה, או לכלי מן הכלים שלה שאין הבעל מקפיד על מקומן, כגון צלוחית או קפיפה קטנה וכיוצא בהן; וכן אם הגיע למיטה שלה שהיא יושבת עליה, והייתה גבוהה עשרה טפחים -- הרי זו מגורשת, שהרי חלקה רשות לעצמה, ואין הבעל מקפיד על מקום כרעי המיטה.

ט) השאילה הבעל מקום בחצרו ולא ייחדו, וזרק לה הגט והגיע לארבע אמות שלה שהיא עומדת בהן -- הרי זו מגורשת. נתגלגל ונפל על גבי קורה או על גבי סלע רחוק ממנה -- אם המקום שנפל עליו, אין בו ארבע אמות על ארבע אמות, ואינו גבוה עשרה, ואין לו שם לווי -- הרי זה לא חלק רשות לעצמו, וכאילו הוא והיא במקום אחד; ואם יש שם אחד משלושה דברים אלו -- חלק רשות לעצמו, ומקום אחד השאיל לה שני מקומות לא השאיל לה, ואינה מגורשת עד שיגיע לה הגט.

י) זרק לה גיטה לרשותה, ועבר בתוך רשותה שהיא עומדת בה, ונפל חוץ לרשותה -- אף על פי שעבר בפחות משלושה סמוך לארץ, אינה מגורשת: עד שינוח ברשותה. [יא] הייתה עומדת על גגה, וזרקו לה, ונפל בגג אחר סמוך לו -- אם יכולה לפשוט ידה וליטלו, הרי זו מגורשת: שאף על פי שדיורין חלוקין למעלה כשם שהם חלוקין למטה, אין בני אדם מקפידין על מקום כיוצא בזה.

יא) [יב] הייתה ידה קטפרס, וזרק הגט על ידה, ונפל לארץ -- אם נפל לתוך ארבע אמות שלה ונח, הרי זו מגורשת; נפל לתוך הים או לתוך האש, אינה מגורשת -- והוא שהייתה עומדת על גבי המים או סמוך לאש, שמתחילת נפילתו לאיבוד היה עומד.

יב) [יג] זרקו לה ברשות הרבים, או ברשות שאינה של שניהם -- קרוב לו, אינה מגורשת; היה הגט מחצה למחצה וממחצה למחצה עד שיהיה קרוב לה, הרי זו ספק מגורשת; היה קרוב לה כדי שתשוח ותיטלנו, הרי זה פסול, עד שיגיע הגט לידה, ואחר כך תינשא בו לכתחילה.

יג) [יד] כיצד הוא קרוב לו, היה הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשומרו, זה הוא קרוב לו; שניהן יכולין לשומרו או שניהן אין יכולין לשומרו, זה הוא מחצה למחצה.

יד) [טו] בא הוא תחילה ועמד, ואחר כך עמדה היא כנגדו, וזרקו לה -- אם היה הגט בתוך ארבע אמות שלו, אינה מגורשת, אף על פי שאם תשוח, תיטלנו; עמדה היא תחילה, ובא הוא ועמד כנגדה, וזרקו לה -- אף על פי שהוא מחצה למחצה, הואיל והוא בתוך ארבע אמות שלה, הרי זה פסול, עד שיגיע גט לידה.

טו) [טז] זרק הגט לידה, והיה קשור במשיחה וקצת המשיחה בידו -- אם יכול לנתקו ולהביאו אצלו, אינה מגורשת, עד שתיפסק המשיחה; ואם אינו יכול לנתקו, הרי זו מגורשת.

טז) [יז] נתן הגט ביד עבדה, והוא נעור והיא משמרתו -- אם היה כפות, הרי זה גט, וכאילו הגיע לחצרה שהיא עומדת בצידה; ואם אינו כפות, אינו גט. נתנו ביד העבד, והוא ישן והיא משמרתו -- הרי זה פסול; ואם היה כפות, הרי זו מגורשת.

יז) [יח] כתב גט ונתנו ביד עבדו, וכתב לה שטר מתנה עליו -- כיון שזכת בעבד, זכת בגט ונתגרשה, אם היה כפות; ואם אינו כפות ונעור, קנת העבד, ואינה מגורשת, עד שיגיע הגט לידה. וכן אם נתן הגט בחצרו, ומכר לה החצר או נתנה לה -- כיון שקנת החצר בשטר או בכסף או בחזקה, נתגרשה.